#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בעבד 1) שמל וטבל וקיבל הז&#x27; מצות 2) שלא מל ולא טבל אבל קיבל הז&#x27; מצות 3) שלא מל ולא טבל ולא קיבל הז&#x27; מצות?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-b34a761d1d64562b5290fd740d1d44552794e62b.jpg"">"	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגר שמל ולא טבל?	"היה מעשה בירושלים שהרה&quot;ג ר&#x27; אשר לעמול פסק שהוא צריך לחלל שבת, אבל הרבה אחרונים (בנין ציון סי&#x27; צ&quot;א, הגר&quot;ש סלנט, ועוד) סברו דאע&quot;פ שהוא גוי מ&quot;מ אין עליו לחלל שבת [והביאו ראיה מש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; רס&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ח) דאם מל ולא טבל מחללין עליו את השבת], וכן משמע מתוס&#x27; ישנים ביבמות (מ&quot;ח ע&quot;ב) שאינו יכול לחלל שבת, וכן מרשב&quot;א ביבמות (ע&quot;א ע&quot;א) דלאחר המילה התחיל ונכנס קצת בדת יהודית (פסק&quot;ת הע&#x27; 3), ומ&quot;מ יש עצה לעשות מלאכה במוצאי שבת דבגוים הלילה הולך אחר היום (רע&quot;א בהשמטות לסי&#x27; קכ&quot;א בשם הפנים יפות) א&quot;נ יעשו מלאכה שיש בה טורח (בנין ציון שם) א&quot;נ ילבוש ציצית ברה&quot;ר."	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשכיר עבדו לגוי אחר?	"מותר אם מתנה שלא יעבוד בשבת והעבד נאמן על זה, ולא דמי לאיסור שכירות בהמה לגוי (לעיל סי&#x27; שמ&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;) שהגוי אינו נאמן שלא לעבוד בהמתו בשבת (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ואם השוכר איש אלם ועושה על כרחו יכול להפקיר את עבדו והוא יזכה בעצמו (פמ&quot;ג שם) {ואז יהיה רק איסור על העבד לחוד ולא על המשכיר}"	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבעלים במקום אחד והעבדים במקום אחר, לגבי שביתת עבדו?	"המנח&quot;ש (ח&quot;ב סי&#x27; נ&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ד) כתב דלגבי שביתת בהמתו מסתבר דקאי בתר מקום הבעלים אבל לגבי שביתת עבדו יש להסתפק {ונראה דכלפי חילול שבת דעבד עצמו הולך בתר מקום העבד אבל לגבי האיסור שעל הבעלים הולך בתר מקום הבעלים}"	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו גר תושב?	"כל מי שקיבל על עצמו הז&#x27; מצות ולא לעבוד ע&quot;ז אפי&#x27; בשיתוף (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {ומשמע דזהו בגר תושב אבל גוי דעלמא אינו מוזהר על שיתוף, וזהו פשטות הרמ&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; קנ&quot;ו, יו&quot;ד סי&#x27; קמ&quot;ז סעי&#x27; ג&#x27;) דאינם מוזהרים על שיתוף כלל, אבל לפי הנוב&quot;י בודאי כל גוים מוזהרים על שיתוף אבל אינם מוזהרים שלא לישבע בשיתוף (פתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; קמ&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;), וכן ביאר המ&quot;ב עו&quot;ה ע&quot;ש}"	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל מלאכת עצמו שמותר לגר תושב?	"1) תפירת בגדיו ותיקון מנעליו&lt;br&gt;2) עושה להשתכר להרויח מזונות יותר מהספקת האדון [אבל להרויח תחת מזונות האדון צריך תנאי מערב שבת (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;), וכעין זה כשהוא עובד לאחרים אבל דמי המלאכה הולכים לרבו דינו כאילו עובד לרבו, וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש)] (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האדון רואה הגר תושב עושה איסור דרבנן בעבורו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מרדב&quot;ז דאפ&quot;ה צריך למחות דמסתמא אדעתא דרבו עביד, אכן התוספת שבת ס&quot;ל דכי היכי דלא גזרו על איסורי דרבנן בשביתת בהמתו כך לא גזרו בשביתת עבדו, אבל תי&#x27; המחה&quot;ש דהרדב&quot;ז ס&quot;ל דהחמירו בבן דעת יותר מבבהמה [והמ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) סותם להחמיר, והביא אח&quot;כ דיש מקילין]"	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעבד שהוא כגר תושב, האם יש חילוק בין כשעושה מלאכה בעבור רבו לבעבור אדם אחר?	"הב&quot;י הביא מרשב&quot;א דבתחילה ס&quot;ד דבשניהם אינו אסור אלא באמירה, אבל קיי&quot;ל כמסקנת הרשב&quot;א דיש חילוק ביניהם, דכשעושה מלאכה בעבור רבו צריך למחות כל זמן שניכר שרבו ניחא ליה בזה [דאז אמרינן דמסתמא עושה על דעתו] משא&quot;כ כשעושה בעבור אדם אחר אינו אסור [מדאורייתא (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)] אלא אם מצוהו בפירוש לעשותו דאל&quot;ה אמרינן דמסתמא עושה אדעתיה דנפשיה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א - י&quot;ב) [ופשוט דהוא לא עדיף מגוי דעלמא ובאופן שצריך למחות בו כגון בביתו של ישראל ה&quot;נ צריך למחות (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)] [וזהו בעבד גוי אבל בגר תושב שכיר רע&quot;א מצדד להקל דמסתמא אינו עושה על דעת רבו אלא אם מצוהו בפירוש, והתוספת שבת מקיל והגר&quot;א מחמיר (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)]"	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישראל ליהנות ממלאכת עבד גוי?	בודאי אסור מדרבנן בכל אופן ליהנות ממלאכתו דאינו עדיף מגוי דעלמא שעשה מלאכה בעבור ישראל דאסור ליהנות ממנו (רשב&quot;א, שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצוה למומר או לצדוקי או לקראים?	"פשוט דאסור משום לפני עור דהרי יהודים הם (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצוה לעבד גוי לקבור מתו ביו&quot;ט ראשון?	"השו&quot;ע כתב דלפי הרשב&quot;א אסור ולפי הרמב&quot;ם מותר, אבל כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה וכן) דיש עוד סברא להקל ע&quot;פ הרמב&quot;ן דס&quot;ל דליכא שביתת עבדו ביו&quot;ט, ודבר זה מוזכר לעיל ברמ&quot;א (סי&#x27; רמ&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;) די&quot;א אין אדם מצוות על שביתת בהמתו ביו&quot;ט, וכתב השעה&quot;צ (שם ס&quot;ק כ&quot;ב) ה&quot;ה בשביתת עבדו, אבל הבה&quot;ג חולק על הרמב&quot;ן [ופירש התוספת שבת דזהו פשט בשיטה אמצעי בשו&quot;ע דקאי כשיטת הרמב&quot;ן דמקיל בשביתת עבדו ביו&quot;ט, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;)]"	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לעבד לצאת בחותם בשבת?	"מבואר בגמ&#x27; דאינו מותר אלא בג&#x27; תנאים, א&#x27; של טיט [דאילו בשל מתכת חיישינן דלמא מיפסק ואתי לאתויי דחשוב הוא[, ב&#x27; על צוארו [דאילו בכסותו דלמא מיפסק ומפני מירתת לרבו יקפל טליתו על כתפו שלא יתראה מקום החותם], ג&#x27; עשאו לו רבו [דאילו עשאו לעצמו חיישינן דלמא שקיל ליה בידיה מעצמו] [ותנאי שלישי אינו מוזכר בטור, וביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) דס&quot;ל דלמסקנא לא קיימא חילוק זה] (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז - כ&#x27;)"	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בעבד שאינו מקבל הז&#x27; מצות?"	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דכיון דאינו אסור אלא לצורך רבו נמצא שאינו אסור אלא בחותם של מתכת דיש לחוש שמא יביאנו לצורך רבו אבל לגבי החשש בטיט על כסותו אינו אסור דלצורך עצמו הוא מקפל את בגדו כדי שלא יקפיד עליו רבו, וה&quot;ה בחותם שעשאו מעצמו מביאו לצורך עצמו ואינו אסור אלא בעבד שקיבל עליו ז&#x27; מצות"	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחצר שאינה מעורבת?	"יש בזה מח&#x27; בין הב&quot;ח וא&quot;ר אם מותר לעבד לצאת שם בחותמו כשאין לו כל ג&#x27; תנאים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז) [וביאר הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דהב&quot;ח מקיל דמשמע דוקא לרה&quot;ר אסור אבל לחצר מותר, אבל הא&quot;ר ס&quot;ל דהיינו דוקא למ&quot;ד כבלא דעבדא אבל לפי מאי דקיי&quot;ל דכבול דמתני&#x27; הוא כיפה של צמר הא כבלא דעבדא אסור אפי&#x27; בחצר, ע&quot;ש]"	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נחשב החותם כתכשיט או מלבוש?	"פי&#x27; הגרח&quot;פ שיינברג (בחידושי בתרא) דהוי לצורך הליכתו דא&quot;א לצאת בלעדו מחמת קפידת רבו [וממילא אין להביא ראיה מכאן להתיר שאר דברים כגון שעון יד] (מ&quot;ב דרשו)"	סימן שד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאדון לומר לעבדו צא מעשי ידיך במזונותיך?	"הרמב&quot;ן ס&quot;ל דמותר לאדון לומר הכי לעבד אפי&#x27; בשבת, אבל קיי&quot;ל כהנמק&quot;י בשם הריטב&quot;א דאינו מותר אלא אם אמרו מערב שבת"	סימן שד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא אמר לו כלום?	"הא&quot;ר הביא ממשאת בנימין דמותר לעבד לעבוד למזונות עצמו, אבל הלבושי שרד מחמיר כיון שהאדון משועבד לזונו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) משמע דבלא תנאי מסתמא עושה על דעת רבו]"	סימן שד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לו לעבוד למזונותיו 1) בבית רבו 2) בבית עכו&quot;ם 3) בבית ישראל אחר?	"1) דוקא במקום צינעא בביתו [דאל&quot;ה יסברו שהוא עושה מלאכה בעבור רבו (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח)] 2) מותר, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ח) מסתפק אם מותר אפי&#x27; בפרהסיא או דלמא דוקא בצינעא שמא יאמרו שהשכירו לאינו יהודי 3) אסור אפי&#x27; בצינעא דאסור לו לעשות מלאכה בעבור ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) [ע&quot;י צווי, וכמ&quot;ש בסעי&#x27; א&#x27; (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)]"	סימן שד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בגוי שכיר 1) שקיבל ז&#x27; מצות 2) שלא קיבל ז&#x27; מצות?"	"1) הרי הוא גר תושב ואסור לעשות מלאכה לכל ישראל מדאורייתא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) [ודוקא באמירה] [והטור דכתב דאסור לעשות מלאכה לרבו אורחא דמילתא נקט, וה&quot;ה שאסור לכל אדם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)] 2) הוי כגוי דעלמא דאין בו קנין הגוף"	סימן שד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקבלין עבד כנעני וגר תושב בזה&quot;ז?	"כתב הרמב&quot;ם דבזה&quot;ז אין מקבלין גר תושב או עבד שאינו רוצה לקבל אלא הז&#x27; מצות, אבל מקבלין עבד שרוצה למול ויטבול ולקבל על עצמו מצות כאשה שהוא עבד כנעני גמור, והראב&quot;ד חולק על הרמב&quot;ם וס&quot;ל דמקבלין עבד שהתנה שאינו רוצה למול ולטבול (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן שד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא תחת ידו לכמה שנים 1) אבל הוא רק שכיר 2) והוא עבד ישמעאלי אבל יש לו יכולת להמיר דת ישראל ולהפקיע את עצמו?	"1) אין בו קנין הגוף והוי כגוי דעלמא 2) המהר&quot;י אבוהב מסתפק בזה (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב), והכריעו האחרונים להחמיר כיון שהוא דין דאורייתא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) [ואע&quot;פ שיש כאן ס&quot;ס, דשמא הוא כשכיר, ואפי&#x27; אם הוא כעבד מ&quot;מ לפי הרמב&quot;ם מותר מפני שאינו מקיים הז&#x27; מצות, מ&quot;מ מסתמא הוא כעבד ולא כשכיר ואין כאן אלא ספק אחד (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)]"	סימן שד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעבדים בזמנינו?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דהרשד&quot;ם והמהר&quot;י בן לב ס&quot;ל דבמקום שע&quot;פ חוקת העמים אינו יכול לקנות עבד אלא אם הוא כדתם דינו כשכיר ולא כעבד, אבל המג&quot;א הביא חולקים דס&quot;ל דגופו קנוי והוי כעבד, ומ&quot;מ אם פורעים כרגא בעד העבדים לכו&quot;ע גופו קנוי ואפי&#x27; לקולה לישא ממזרת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), והוסיף הפסק&quot;ת (הע&#x27; 1) דשייך באימוץ תינוק נכרי או בן אשה נכרית ואין דעתו לגיירו דע&quot;פ חוקי הארץ יש בו קנין הגוף, ועי&#x27; באג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; קס&quot;ב."	סימן שד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשכיר שקיבל על עצמו מצות כאשה?	"חידש המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) דאע&quot;פ שאין בו קנין הגוף ואינו מצווה על שביתתו מ&quot;מ הוא עצמו מחויב במצות כאשה, ותמה עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה א&quot;י) איפה מצינו גירות לחצאין, הרי קיי&quot;ל בבכורות (ל&#x27;) דאינו יהודי שבא לקבל כל המצות חוץ ממצוה אחת אין מקבלין אותו, ותי&#x27; בחידוש דבשעה שגר תושב בא לקבל על עצמו הז&#x27; מצות יכול להוסיף על עצמו עוד מצות, ויכול להוסיף על עצמו אפי&#x27; מצות שבת, והא דאמרינן בבכורות אין מקבלים אותו היינו בתורת ישראל גמור אבל בודאי מקבלין אותו בתורת גר תושב, והביא קצת סמך לזה משיטת אחרים בע&quot;ז (ס&quot;ד ע&quot;ב) דס&quot;ל דגר תושב הוא מי שמקבל על עצמו כל מצות אבל אוכל נבילות ש&quot;מ דיכול להוסיף על עצמו עוד מצות בתורת גר תושב, ולפי&quot;ז יש עצה למי שנמצא שהוא ספק ישראל וצריך לעשות גירות מספק דיש לו עצה לקבל בפני שלשה הז&#x27; מצות עם שבת ואז א&quot;צ לחלל שבת עד שיעשה גירות מספק (פסק&quot;ת הע&#x27; 6) [אכן מהרמב&quot;ם משמע דגר תושב אינו יכול להוסיף על קבלתו (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; י&quot;ח)]"	סימן שד סעיף ג		
